השעה הפלאית שבה הים נחצה לשניים והשביל לפתע מתגלה, פעמיים עד שלוש פעמים בשנה בין מרץ ליוני, היא במרכז ארבעת ימי הפסטיבל. בעולם מתייחסים לתופעה כגרסה הקוריאנית של קריעת ים סוף המקראית, אבל התופעה רחוקה מלהיות נס, אלא תוצאה של הרמוניית גאות ושפל. תנועות כדור הארץ והירח הגורמות למרחקים משתנים בין השניים, נקראים הרמוניות גאות ושפל מכיוון שהן פועלות באופן קבוע.
לתופעה נקשר גם סיפור פולקולוריסטי, כפי שמעיד פסל של אשה זקנה וטיגריס, הניצב במקום. על פי האגדה, אוכלוסיית הנמרים שפעה פעם באי ג'ינדו, אך כאשר הם החלו לפלוש לכפרים מקומיים, אנשים נמלטו לאי מודו. אישה זקנה אחת, בביונג, ננטשה בטעות מאחור. היא התפללה לאל האוקיינוס, יונגוונג ואז הופיעה קשת בענן והמים נחצו באורח פלא, כך שמשפחתה של בביונג חצתה את הים וחברה אליה.